מחיר אג"ח = היוון קופונים + היוון קרן. תשואה נדרשת > קופון → מחיר פחות מנקוב (הנחה). קופון > תשואה נדרשת → מחיר מעל נקוב (פרמיה).
מחשבון מחיר אג"ח ותשואה
אג"ח (אגרת חוב) = הלוואה שאתם נותנים לממשלה/חברה. הם משלמים ריבית (קופון) קבועה עד הפדיון, ואז מחזירים קרן. מחיר האג"ח נע הפוך לריבית: כשריביות עולות → מחיר אג"ח יורד.
תשואה שוטפת: Current Yield = קופון שנתי ÷ מחיר שוק × 100%. תשואה לפדיון (YTM): תחשב את כל תזרימי המזומנים (קופונים + קרן) ותמצא את שיעור ההיוון שמשווה אותם למחיר השוק.
אג"ח בישראל: אג"ח ממשלתי (גלבוע) = צמוד מדד. שחר = שקלי (לא צמוד). מק"מ = קצר מועד (עד שנה). ריבית קופון של אג"ח ממשלתי 10 שנים: 3.5-4.5% (2026).
דוגמה – אג"ח ממשלתי ישראלי
- ערך נקוב: 1,000 ₪. קופון שנתי: 4%. מחיר שוק: 950 ₪
- תשואה שוטפת: 40 ÷ 950 = 4.21%
- פרמיה/הנחה: 950 < 1000 = הנחה. לקנות מתחת לפאר = מקבלים גם רווח הון בפדיון
- אג"ח ל-5 שנים: YTM ≈ 5.1%
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אג"ח ממשלתי לקונצרני?
ממשלתי: סיכון נמוך, ריבית נמוכה. ישראל מדורגת A+ (S&P) – מהימן. קונצרני: ריבית גבוהה יותר אבל סיכון גבוה יותר. Spread = הפרש ריבית מאג"ח ממשלתי. ככל שהחברה מסוכנת יותר – Spread גבוה יותר.
כיצד לקנות אג"ח בישראל?
דרך בית השקעות/בנק: ת"א Bond Index, קרנות אג"ח, ETF אג"ח. ישירות בשוק המשני (בורסת תל אביב) דרך חשבון ניירות ערך. מינימום: 1 אג"ח (לרוב ערך נקוב 100 ₪). הזמנה: כמו קניית מניה.
האם אג"ח בטוח יותר ממניה?
לרוב כן מבחינת תנודתיות. אבל: אג"ח בריבית נמוכה עם אינפלציה גבוהה = הפסד ריאלי. אג"ח ממשלת ישראל: כמעט ללא סיכון אשראי. אג"ח High Yield (זבל): סיכון גבוה, לעתים גבוה ממניה. האמת: תלוי באיזה אג"ח.
מה Duration ולמה חשוב?
Duration = רגישות האג"ח לשינוי ריבית. Duration 5 = שינוי 1% בריבית → שינוי ~5% במחיר. Duration ארוך = רגיש יותר לריבית. לפני שרוכשים: בדקו Duration. כשצופים עלייה בריביות – העדיפו Duration קצר.
הערה פיננסית. החישוב הוא אמדן ואינו ייעוץ פיננסי, השקעות או מס. התנאים בפועל תלויים בגוף המממן ובנתונים האישיים שלכם.