המחשבון מעריך כמה חשמל מערכת סולארית תייצר בשנה, מה החיסכון הכספי, ותוך כמה זמן ההשקעה מחזירה את עצמה.
הוא מניח מקדם תפוקה של 0.85 — כלומר שהמערכת מייצרת כ-85% מהתפוקה התיאורטית בתנאים אידיאליים.
איך מחושבת התפוקה
קוט"ש בשנה = מספר פאנלים × הספק פאנל בוואט ÷ 1000 × שעות שמש ליום × 365 × 0.85.
מקדם ה-0.85 מייצג את ההפסדים הריאליים: יעילות הממיר, חום, אבק, הצללה, הפסדי כבילה והתיישנות. בלעדיו האמדן אופטימי מדי בכ-18%.
החיסכון = קוט"ש × התעריף לקוט"ש, ותקופת ההחזר = עלות המערכת ÷ החיסכון השנתי.
המשתנה הרגיש ביותר הוא שעות שמש אפקטיביות ליום — לא שעות אור, אלא השקילות של קרינה מלאה. בישראל זה בדרך כלל בסדר גודל של 5 עד 5.5 שעות בממוצע שנתי, תלוי באזור ובהטיית הגג.
דוגמה: 20 פאנלים של 550 וואט ב-5.5 שעות שמש נותנים כ-18,770 קוט"ש בשנה. בתעריף של 0.63 ₪ לקוט"ש זה חיסכון של כ-11,825 ₪.
דוגמה – 20 פאנלים של 550 וואט
- הספק מותקן: 20 × 550 = 11 קילוואט
- תפוקה שנתית: 11 × 5.5 × 365 × 0.85 = כ-18,770 קוט"ש
- חיסכון בתעריף 0.63 ₪: כ-11,825 ₪ בשנה
- בעלות מערכת של 60,000 ₪: תקופת החזר של כ-5.1 שנים
- בשעות שמש של 5 בלבד: כ-17,063 קוט"ש — כ-9% פחות
מה משפיע על התפוקה בפועל
| הגורם | ההשפעה |
|---|---|
| כיוון הגג | דרום אופטימלי; מזרח או מערב מורידים ניכר |
| זווית הטיה | משמעותית; אופטימום תלוי בקו הרוחב |
| הצללה | הגורם ההרסני ביותר — עץ או מבנה שכן |
| טמפרטורה | יעילות הפאנל יורדת בחום; ימי שרב פחות יעילים |
| אבק וניקיון | הצטברות מורידה תפוקה; ניקוי תקופתי משפר |
| יעילות הממיר | בדרך כלל 95%–98% |
| התיישנות | ירידה הדרגתית לאורך חיי המערכת |
נקודה שמפתיעה רבים: פאנלים סולאריים פחות יעילים בחום. יום בהיר וקריר מניב יותר מיום שרבי. לכן התפוקה בחודשי האביב והסתיו עשויה להיות טובה ביחס לציפייה מהקיץ.
מה החישוב לא כולל
האמדן כאן הוא של תפוקה וחיסכון תיאורטיים. בפועל התמונה הכלכלית מורכבת יותר:
- מסלול ההתחשבנות. בישראל קיימים כמה מסלולים — מניית נטו, מכירה לרשת ועוד — ולכל אחד תעריף וכלכלה שונים. התעריף שמקבלים על חשמל שמוזרם לרשת אינו בהכרח התעריף שמשלמים על צריכה.
- עלויות נלוות. חיבור לרשת, מונה דו־כיווני, אישורים ותכנון.
- תחזוקה וביטוח לאורך חיי המערכת.
- החלפת ממיר. אורך חייו קצר מזה של הפאנלים, ולרוב נדרשת החלפה אחת לפחות.
- היבטי מיסוי ורגולציה, שתלויים בסוג המסלול ובהיקף.
- שינוי בתעריף החשמל לאורך השנים.
המסלולים, התעריפים והרגולציה בתחום מתעדכנים, ולכן המקור המחייב הוא רשות החשמל והספק. המחשבון נותן אמדן תפוקה ראשוני ואינו ייעוץ — לפני השקעה כדאי לקבל הצעות מחיר מפורטות ובדיקת היתכנות לגג הספציפי.
לחישוב תקופת החזר כללית יש באתר מחשבון תקופת החזר.
שאלות נפוצות
איך מחשבים תפוקה של מערכת סולארית?
ההספק המותקן בקילוואט, כפול שעות שמש אפקטיביות ליום, כפול 365, כפול מקדם תפוקה של 0.85. 11 קילוואט ב-5.5 שעות נותנים כ-18,770 קוט"ש בשנה.
מה המקדם 0.85?
הוא מייצג את ההפסדים הריאליים — יעילות הממיר, חום, אבק, הצללה, הפסדי כבילה והתיישנות. בלעדיו האמדן אופטימי בכ-18%.
כמה שעות שמש יש בישראל?
בדרך כלל בסדר גודל של 5 עד 5.5 שעות שמש אפקטיביות בממוצע שנתי, תלוי באזור, בכיוון הגג ובזווית ההטיה.
האם חום מגביר את התפוקה?
לא, להיפך. יעילות הפאנל יורדת בחום, ולכן יום בהיר וקריר מניב יותר מיום שרבי.
מה החישוב לא כולל?
מסלול ההתחשבנות עם הרשת, חיבור ומונה, תחזוקה וביטוח, החלפת ממיר, היבטי מיסוי ושינויים בתעריף החשמל. המסלולים והתעריפים מתעדכנים ברגולציה.
הערה פיננסית. החישוב הוא אמדן ואינו ייעוץ פיננסי, השקעות או מס. התנאים בפועל תלויים בגוף המממן ובנתונים האישיים שלכם.
מה החישוב לא כולל. הייצור בפועל תלוי בכיוון הגג, בהצללה, בלכלוך ובטמפרטורה. אינו כולל החלפת ממיר אחרי 10 עד 15 שנה, ולא את עלות האישורים.